Daf 89a
אָמַר רַב אָשֵׁי הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם
לוּלָב שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יִטּוֹל מַאי לָאו אִם נָטַל לֹא יָצָא לָא אִם נָטַל יָצָא וְהָתַנְיָא תָּקַע לֹא יָצָא נָטַל לֹא יָצָא
Tossefoth (non traduit)
והתניא תקע לא יצא נטל לא יצא. ה''ל לאתויי מתני' דלולב הגזול (סוכה דף כט:) של אשרה ושל עיר הנדחת פסול אלא ניחא ליה להביא הך ברייתא דקתני בה שופר ולולב וא''ת דבפרק ראוהו ב''ד (ר''ה דף כח.) אמר רב שופר של עבודת כוכבים לא יתקע בו ואם תקע בו יצא וכן בפ' מצות חליצה (יבמות דף קג:) אמר רבא החולצת בסנדל של עבודת כוכבים חליצתה כשרה ולא אמרינן דמכתת שעוריה וי''ל דהכא בעבודת כוכבים של ישראל דאין לה ביטול אבל דעובד כוכבים דיש לה ביטול לא מכתת שיעוריה וכי האי גוונא משני פרק לולב הגזול (סוכה דף לא:) אהא דאמר רבא לולב של עבודת כוכבים אם נטל יצא ופריך ממתניתין דלולב של אשרה פסול ומשני באשרה דמשה וא''ת עבודת כוכבים דעובד כוכבים מכי אגבהה הויא דישראל כדאמר בפרק כל הצלמים (ע''ז דף מב.) גזירה דלמא מגביה לה והדר מבטל לה וי''ל כגון שהגביה השופר והסנדל על מנת שלא לקנותו דהא תנן במנעל שאין שלו חליצתה כשרה ולולב איירי בי''ט שני ובסוכה הוה מצי לשנויי דמתניתין בי''ט ראשון ולא הוה צריך לאוקמה באשרה דמשה אלא משום דקתני אשרה דומיא דעיר הנדחת דאפי' בי''ט השני ור''ת מפרש דכולהו בעבודת כוכבים דעובד כוכבים וכאן קודם ביטול והתם לאחר ביטול ולאחר ביטול נמי לכתחלה לא יטול ולא יתקע ולא יחלוץ דמאיס לענין מצוה לפי שהיה עליה שם עבודת כוכבים אפי' את''ל דשרי לכסות בעפר עבודת כוכבים לכתחלה כמו בשל עיר הנדחת לא דמי כיסוי לחליצה דלענין כסוי לא חיישינן ממאי דמאיס והא דמשני בסוכה באשרה דמשה ולא משני בדעובד כוכבים וקודם ביטול משום דמכי נקצץ הלולב מן הדקל נתבטל ובפרק מצות חליצה (יבמות קג:) דמפליג בין סנדל של עבודת כוכבים לסנדל של תקרובת עבודת כוכבים דאין לו ביטול ולא מפליג בנטל עבודת כוכבים גופיה בין אחר ביטול לקודם ביטול ויש לומר מילתא אגב אורחיה קא משמע לן דתקרובת עבודת כוכבים אינה בטלה עולמית וההוא דראוהו ב''ד קשה טפי דמפליג התם רבא בין שופר של עבודת כוכבים לשל עיר הנדחת דבשל עבודת כוכבים גופיה היה יכול לחלק לפירוש רבינו תם בין אחר ביטול לקודם ביטול ומיהו על כרחך צריך לאוקמה לאחר ביטול כדברי ר''ת לספרים דגרסי רב יהודה דאי קודם ביטול הא רב יהודה אית ליה התם דבשופר של שלמים לא יצא משום דמצות ליהנות ניתנו אך נראה דרבא גרסינן ולא רב יהודה דהא מפרש התם טעמא דבשופר של עיר הנדחת לא יצא משום דכתותי מכתת שיעוריה ולרב יהודה הוה ליה למימר משום דמצות ליהנות ניתנו:
יָתֵיב רָבִינָא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֵיתִיבֵיהּ רַב רְחוּמִי לְרָבִינָא שׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יִתְקַע בּוֹ מַאי לָאו אִם תָּקַע לֹא יָצָא לָא אִם תָּקַע יָצָא
Rachi (non traduit)
לא אם תקע יצא. דלאו הנאה היא ולכתחלה מיהא לא יתקע משום דמאיס:
וְרָבָא אָמַר מִצְוֹת לָאו לֵיהָנוֹת נִיתְּנוּ
Rachi (non traduit)
ורבא אמר. אפילו בעפר עפרה נמי מותר שכסוי הדם מצוה ולא הנאה שהמצות שנתנו לישראל לא ליהנות נתנו להם לא לשם הנאה נתנו להם אלא גזירת מלך היא עליהם:
אָמַר זְעֵירִי לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַעֲפַר עֲפָרָהּ דִּכְתִיב וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא קְבִיצָה וּשְׂרֵפָה יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר תְּלִישָׁה קְבִיצָה וּשְׂרֵפָה
Rachi (non traduit)
עפר עפרה. עפר קרקעה:
Tossefoth (non traduit)
יצא זה שמחוסר תלישה כו'. מכאן נראה לפסול גט שנכתב על הקלף ואח''כ חתכו דהתם נמי דריש וכתב ונתן מי שמחוסר כתיבה ונתינה יצא כו' דטפי נראה חבור גט המחובר לקלף גדול מחבור עפר לעיר הנדחת דחשיב הכא מחוסר תלישה ושם בפ''ב דגיטין (דף כא:) כתוב באורך כל הצורך:
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר יִרְמְיָה מְכַסִּין בַּעֲפַר עִיר הַנִּדַּחַת וְאַמַּאי אִיסּוּרֵי הֲנָאָה הוּא
Rachi (non traduit)
והא איסורי הנאה נינהו. דכתיב לא ידבק וגו' ובעיר הנדחת כתיב:
בעפר עיר הנדחת. קס''ד אפר שריפתה:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם מָה אוּמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תוֹרָה תַּלְמוּד לוֹמַר צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן יָכוֹל יָגִיס דַּעְתּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם
Rachi (non traduit)
מישרים. כמישור ארץ חלקה שנוחה לידרס:
האמנם אלם. אומנות יפה היא האילום אבל צדק דהיינו דברי תורה אותו תדברון:
אָמַר רַבִּי אִילְעָא אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת מְרִיבָה שֶׁנֶּאֱמַר תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם
Rachi (non traduit)
שבולם עצמו. סוגר את פיו ודומה לו בבכורות (דף מ:) פיו בלום ורגליו מבולמות:
ומתחת. מי שנדרס תחת הכל הוא זרועות עולם:
אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם דְּאִילּוּ בְּאַבְרָהָם כְּתִיב וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר וְאִילּוּ בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּתִיב וְנַחְנוּ מָה וְאָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים אֶלָּא בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּתִיב הָכָא וְנַחְנוּ מָה וּכְתִיב הָתָם תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה
Rachi (non traduit)
תולה ארץ. על זכות אותן שנחשבו לבלימה:
אֲבָל אוּמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָן כֵּן נָתַתִּי גְּדוּלָּה לְנִמְרוֹד אָמַר הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר לְפַרְעֹה אָמַר מִי ה' לְסַנְחֵרִיב אָמַר מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת וְגוֹ' לִנְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב לְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר אָמַר מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים
Rachi (non traduit)
מושב אלהים ישבתי. שבנה לו שבעה רקיעים של נחשת ועלה וישב עליהם:
נמרוד. מלך בדור הפלגה היה ולכך נקרא שמו נמרוד שהמריד כל העולם במלכותו על הקב''ה:
נָתַתִּי גְּדוּלָּה לְאַבְרָהָם אָמַר לְפָנַי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אָמַר וְנַחְנוּ מָה לְדָוִד אָמַר וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בַּהַגָּדָה עֲשֵׂה אָזְנֶיךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וְגוֹ' אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל חוֹשְׁקַנִי בָּכֶם שֶׁאֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדוּלָּה אַתֶּם מְמַעֲטִין עַצְמְכֶם לְפָנַי
Rachi (non traduit)
לא מרבכם. לפי שאין אתם מרבין עצמכם אלא ממעטין לפיכך חשק בכם כי אתם המעט ממעיטין עצמכם בענוה:
כאפרכסת. טרמויי''א:
אָמַר רַבִּי אַבָּא קָשֶׁה גָּזֵל הַנֶּאֱכָל שֶׁאֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָן יְכוֹלִין לְהַחְזִירוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים
Rachi (non traduit)
הנאכל. הגוזל ואוכל קשה הוא לעשות תשובה:
דְּתַנְיָא רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מָה נִשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל הַצִּבְעוֹנִין מִפְּנֵי שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְאֶבֶן סַפִּיר וְאֶבֶן סַפִּיר דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד דִּכְתִיב וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו וְגוֹ' וּכְתִיב כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא
Rachi (non traduit)
שהתכלת דומה לים. שהחלזון מן הים הוא עולה אחת לשבעים שנה ומראית דמו דומה לים וים אנו רואין שדומה לרקיע ורקיע לספיר וספיר לכסא הכבוד דכתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר והוא כעצם השמים אלמא שמים דומין לספיר וספיר הוא כסא הכבוד דכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא וכשהקב''ה מסתכל בכסא הכבוד שלו נזכר במצוה זו שהיא כנגד כל המצות:
מה נשתנה תכלת. שהזקיקתה תורה לציצית:
בִּשְׁלָמָא רְצוּעָה שֶׁל תְּפִילִּין כְּתִיב וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר אֵלּוּ תְּפִילִּין שֶׁבָּרֹאשׁ אֶלָּא חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת מַאי הִיא
Rachi (non traduit)
אלו תפילין שבראש. אות הן לכל כי שם ה' נקרא עליך:
בשלמא רצועה של תפילין. איכא הנאה דכתיב ויראו ממך:
מאי היא. מאי הנאה איכא:
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְוֹת לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת וּרְצוּעָה שֶׁל תְּפִילִּין
Rachi (non traduit)
רצועה של תפילין. לקשור:
חוט של תכלת. לציצית:
שרוך. רצועה:
אם מחוט ועד שרוך. שלא רצה ליהנות מן הגזל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source